גזר דין בתיק ת"פ 34044-07-10

1.           הנאשם, סעיד שבי יליד 1950, הורשע בעקבות הודייתו בעובדות כתב האישום במסגרת הסדר טיעון שבא לאחר שמיעת החלק הארי של פרשת התביעה, בביצוע שתי עבירות של איומים, לפי סעיף 192 לחוק העונשין, התשל"ז-1977.

2.           לפי עובדות כתב האישום, ביום 14.7.2010, אחר הצהריים, התקשר הנאשם למכשיר הטלפון הסלולארי האישי של סגן ראש עיריית הוד השרון מר יגאל שמעון (להלן - המתלונן). הנאשם ביקש מהמתלונן שיעזור לו במנהל מקרקעי ישראל, בעקבות מכתב שהוציא לו המנהל לפינוי למבנים אליהם פלש הנאשם בהוד השרון. במהלך השיחה איים הנאשם על המתלונן באומרו שאם לא יעזרו לו המצב שלו "על הפנים", וזה לא טוב ולא ייראה טוב, ואם הוא ייפגע - ייפגעו עשרה אנשים איתו.

בעקבות האמור ניתק המתלונן את השיחה. חמש דקות לאחר ניתוק השיחה התקשר הנאשם בשנית למתלונן, והשאיר הודעה קולית בה אמר כדלקמן - "יגאל זה סעיד, ביקשתי ממך בזמנו לא להעביר למנהל, העברת למנהל הכנסת לי גול עצמי, אני רוצה שתבוא איתי אתה למנהל מחר לנסות לסגור את הפינה הזאת. לא יודע מה יהיה אם יקרה משהו. אני אשלם והרבה אנשים ישלמו, לא משנה לי ואיך ולמה אין לי מה להפסיד, יגאל ביי".

3.           הצדדים התקשרו בהסכמה מותנית לעניין העונש, לפיה ייערך בעניינו של הנאשם תסקיר מבחן, ואם הנאשם ישתף פעולה, ויימצא כי מסוכנותו כלפי ראש עיריית הוד השרון תהיה נמוכה, אזי תעתור המאשימה למאסר בפועל בן ששה חודשים והסנגור יטען כראות עיניו.

4.           בעניינו של הנאשם נתקבלו שני תסקירים מטעם שירות המבחן.

5.           בתסקיר מיום 19.12.2011 עמד שירות המבחן על נסיבות חייו הטרגיות של הנאשם, אשר בשנה אחת (2003) בנו הצעיר נטל את חייו בכפו במהלך שירותו הצבאי ובנו הבכור נרצח. להערכת שירות המבחן, מצוקתו הרבה של הנאשם שמקורה באירוע הטרגי הכפול המתואר לעיל, התעצמה במהלך השנים והביאה את הנאשם לתחושות של חוסר תקווה העומדות בבסיס האישום הנוכחי. הנאשם מוכר לשירות המבחן מהסתבכויות העבר שלו שהתמקדו אף הן בעיריית הוד השרון ובעומד בראשה. להתרשמות שירות המבחן, הנאשם אמנם צמצם מחומרת מעשיו, אולם לראשונה שיתף במצוקותיו והתגייס לנסות ולהפיק תועלת מטיפול. באותו שלב הופנה הנאשם לטיפול פסיכולוגי במימון משרד הביטחון. שירות המבחן מבין את התנהגותו של הנאשם על רקע מצוקותיו וביקש לדחות את הדיון בשלושה חודשים על מנת לעמוד על השתלבותו בטיפול הפסיכולוגי.

בתסקיר המשלים מיום 22.3.2012 תיאר שירות המבחן את האופן המוצלח בו השתלב הנאשם בטיפול הפסיכולוגי, והעריך כי באמצעות הטיפול יוכל הנאשם לערוך שינוי בדפוסי החשיבה וההתנהגות העומדים בבסיס הסתבכותו עם החוק. הנאשם הדגיש בפני שירות המבחן כי הוא נמנע מכל קשר עם גורמי העירייה ועם ראש העיר וסגניו, ומסר כי כל הקשור בטיפול בהסדרת עסקיו נעשה באמצעות עורך דינו. הנאשם מתגורר כעת בחולון עם בת זוגו, והריחוק הגיאוגרפי מסייע אף הוא בתהליך השינוי והשיקום. שירות המבחן ציין כי עשה ניסיונות רבים ליצור קשר עם ראש עיריית הוד השרון, אך הדבר לא צלח. אשר לסגן ראש העיר - המתלונן בהליך הנוכחי - זה ציין כי מאז האירוע הנאשם לא יצר עמו כל קשר. שירות המבחן העריך כי המשך הטיפול המוצלח בנאשם יביא להפחתה במסוכנותו, והציע לבית המשפט להשית עליו עונש שיאפשר את המשך תהליך השינוי, לצד צו מבחן בתנאי של המשך השתתפות הנאשם בתהליך הפסיכולוגי בו החל.

6.           לנאשם עבר פלילי הכולל תשע הרשעות קודמות. בעבר הרחוק הורשע הנאשם בעבירות אלימות ואיומים. בשנת 2005 הורשע בבית משפט השלום בכפר סבא באיומים בסכין על ראש עיריית הוד השרון ונדון, בין היתר, לארבעה חודשי מאסר שרוצו בדרך של עבודות שירות. בשנת 2008 הורשע הנאשם בבית המשפט המחוזי בתל אביב בקשירת קשר (בשנת 2005) לגרום נזק לראש עיריית הוד השרון, ונדון, בין היתר, למאסר שרוצה אף הוא בעבודות שירות.

עיון בגזר הדין המשלים של בית המשפט המחוזי בתל אביב בעניינו של הנאשם בת"פ 1083/05 מיום 17.2.2009 מלמד לכאורה על כי בעת שהנאשם עבר את העבירות בהן הורשע על ידי, עמד נגדו מאסר על-תנאי בן עשרה חודשים. המאשימה לא ביקשה להפעיל מאסר על-תנאי זה, ולצורכי גזר הדין אני יוצא מנקודת הנחה כי המאסר המותנה אינו בר הפעלה בענייננו.

7.           ב"כ המאשימה ביקשה לגזור על הנאשם את העונש המרבי במסגרת ההסדר. לדברי עו"ד קופנהגן, הנאשם לא הפנים את חומרת מעשיו, ועונשי המאסר שנגזרו בעבר על הנאשם ורוצו בדרך של עבודות שירות לא סייעו להפנמה זו. האיומים, כך נטען, חמורים במיוחד, ומן הראוי ליתן הגנה לעובדי הציבור שהינם חשופים מטבע עבודתם למגע עם הציבור. עוד עתרה המאשימה לקנס ומאסר על-תנאי מרתיע.

8.           ב"כ הנאשם, עו"ד אלי כהן, הצביע בטיעוניו על מסקנת שירות המבחן בדבר מסוכנות נמוכה כלפי ראש העיר, דבר העולה בקנה אחד עם עדותו של המתלונן (סגן ראש העיר) בהליך זה. הסנגור עמד על נסיבותיו האישיות החריגות של הנאשם, וביקש לאמץ את המלצת שירות המבחן שהובעה בתסקיר המשלים, בסייג אחד: על מנת לאפשר לנאשם להתפרנס נתבקשתי להמיר את עבודות השירות בשל"צ.

הנאשם בדברו האחרון טען שהבין כי עיריית הוד השרון אינה צד בעניין והבעיה שלו היא במינהל מקרקעי ישראל, והסביר כי הוא עומד עמם בקשר לעסקו המצוי עדיין בהוד השרון. הנאשם הביע הסכמתו לריצוי עבודות שירות.

דיון

9.           ביום 10.7.2012 עתיד להיכנס לתוקף תיקון מס' 113 לחוק העונשין, שעניינו הבניית שיקול הדעת בענישה. בע"פ 1523/10 פלונית נ' מדינת ישראל, טרם פורסם (18.4.2012), קבע בית המשפט העליון כי אף שהתיקון ייכנס לתוקף רק ביום 10.7.2012, יש מקום לפסוק ברוח התיקון עוד טרם תחילתו הסטטוטורית.

10.       תיקון מס' 113 לחוק העונשין מעניק את הבכורה בענישה לעקרון ההלימה - "העיקרון המנחה בענישה הוא קיומו של יחס הולם בין חומרת מעשה העבירה בנסיבותיו ומידת אשמו של הנאשם ובין סוג ומידת העונש המוטל עליו" (סעיף 40ב)). לפי סעיף 40ג על בית המשפט לקבוע את מתחם העונש ההולם למעשה העבירה שביצע הנאשם בהתאם לעקרון המנחה האמור, ובקביעת המתחם עליו להתחשב בערך החברתי שנפגע מביצוע העבירה, במידת הפגיעה בו, במדיניות הענישה הנהוגה ובנסיבות הקשורות בביצוע העבירה (סעיף 40ט). בתוך מתחם העונש ההולם על בית המשפט לגזור את העונש בהתחשב בנסיבות שאינן קשורות בביצוע העבירה כאמור בסעיף 40יא.

סעיפים 40ד ו-40ה לחוק העונשין (לאחר התיקון), מאפשרים לבית המשפט לחרוג, במסגרת גזירת הדין, ממתחם העונש ההולם לקולא בשל שיקולי שיקום, או לחומרה לצורך הגנה על שלום הציבור. סעיפים 40ו ו-40ז מאפשרים לבית המשפט, בקביעת עונשו של הנאשם גם בשיקולי הרתעה אישית והרתעת הרבים, ובלבד שהעונש לא יחרוג ממתחם העונש ההולם.

עקרונות מרכזיים אלה שבתיקון 113 לחוק העונשין כמובן שאינם מחייבים את בתי המשפט בעת גזירת דינם של נאשמים כל עוד לא נכנס התיקון לתוקף. הם הוזכרו רק לצורך ההשראה הפרשנית בה דיבר בית המשפט העליון בעניין פלונית שהוזכר לעיל.

11.       דברי האיום שהשמיע הנאשם באוזני סגן ראש עיריית הוד השרון, וכן בהודעת קול שנועדה לאוזניו, חמורים למדי, אם כי יש בהם מידה של כלליות, שלרוב אינה מאפיינת רצינות. סגן ראש העיר העיד לפניי כי לא התרשם מאיומי הנאשם, והסיבה המכרעת שהביאו את הנאשם להשמעת דברי האיום היא מצוקתו רבת השנים.

12.       הגעתי לכלל מסקנה כי מתחם העונש ההולם למעשי העבירה שביצע הנאשם, בהתחשב בערך החברתי שנפגע מביצוע עבירותיו, וכן במדיניות הענישה הנוהגת, ובנסיבות ביצוע העבירה שפורטו לעיל, נע בין עונש הצופה פני העתיד בלבד עד ששה חודשי מאסר בפועל, שירוצו בעבודות שירות.